כהן חללה נ' עינת סוכנות לביטוח 1993 בע"מ ואח'

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב מיום 5.5.2010 (כב' השופט אילן דפדי) לפיו נדחתה תביעת המבקש כנגד המשיבים לפיצוי בגין הפרת הסכם פשרה שנחתם בינו לבין המשיבה 1, שהמשיב 2 (להלן: "המשיב") היה מייצגה.

הסכם הפשרה נחתם לאחר שהמשיבה 1 נקטה בהליכי הוצל"פ כנגד המבקש לביצוע שטרות, ובמסגרתו של ההסכם הוסדר חוב התשלומים, צורפה רעייתו של המבקש כחייבת נוספת בתיק ההוצל"פ וכן הוסכם שלא יינקטו כנגד המבקש או נגד רעייתו הליכי הוצאה לפועל כל עוד יעמוד המבקש בתנאי ההסכם.

בתביעתו טען המבקש כי שילם את התשלומים על פי ההסכם בזמן, אולם רק בדיעבד גילה שהכספים ששילם מעוכבים לא הועברו לזוכה ומצויים בתיק ההוצל"פ וזאת בשל התנגדות שהגיש המבקש אשר בעקבותיה עוכבו ההליכים בתיק. עוד התברר למבקש כי המשיב הטיל עיקולים בין היתר על נכסיה של רעייתו אצל מעסיקה ועיקול רכבה. בכך פעל המשיב - לטענת המבקש - ברשלנות מאחר ולא ערך קודם לכן בדיקה בלשכת ההוצל"פ האם שילם המבקש את התשלומים בזמן.

יצויין שאין מחלוקת על כך שלאחר שהוצג בפני המשיב אישור על ביצוע התשלום ביטל המשיב את העיקולים לאלתר.

בפסק דינו דחה בית המשפט את התביעה בקובעו כי המשיב פעל בתיק זה כשורה לאחר ששלח מכתב דרישה לשתי כתובות המבקש שהיו ברשותו וכן הודיע למבקש טלפונית שהכספים לא הועברו במועד. המבקש לא הציג למשיב כל מסמך המעיד על ביצוע התשלום בזמן, ורק לאחר שהמשיב המתין חודש ימים נוסף והתשלום האמור טרם שולם נקט המשיב בהליכי הוצל"פ.

בית המשפט דחה את טענת המבקש לפיה על המשיב בלבד חלה החובה לדאוג לביטול עיכוב ההליכים בתיק שכן המבקש הוא שהגיש את ההתנגדות שבעקבותיה עוכבו ההליכים ולפיכך החובה לביטול עיכוב ההליכים חלה גם עליו. לא נפל גם פגם בנקיטת ההליכים כנגד רעייתו של המבקש שכן זו הוספה בהסכמתה כחייבת נוספת בתיק על מנת להבטיח את קיום ההסכם ולפיכך היה צפוי שיינקטו נגדה הליכים מקום שהמבקש לא יעמוד בהסכם.

בבקשת רשות הערעור טוען המבקש כי שגה בית המשפט בקביעתו לפיה יידון אך ורק בעילת התביעה של המבקש. זאת מאחר שעל אף שרעייתו לא נרשמה כתובעת בכתב התביעה - לטענתו "בשל פחד אותה חשה מאת המשיב כל עוד הינה חייבת בתיק ההוצל"פ" - פסק הדין מהווה פגיעה בזכויותיה ומונע ממנה, מכח השתק, מלתבוע את המשיב בגין הנזקים שנגרמו לה על ידי ביצוע העיקולים, ולפיכך יש לצרפה להליך בקשת רשות הערעור.

המבקש טוען כי בית המשפט שגה משקבע כי המבקש הפר את ההסכם, כאשר קבע כי לא היתה מוטלת על המשיבים החובה לביטול עיכוב ההליכים ובקביעתו לפיה פעל המשיב כדין בנקיטת העיקולים טרם ביטול צו העיכוב. זאת מאחר והמבקש שילם את התשלומים בזמן ומאחר שהמשיב לא פנה קודם לכך לבית המשפט או לראש ההוצאה לפועל בבקשה לביטול עיכוב ההליכים.

עוד טוען המבקש כי בית המשפט שגה בטעויות עובדתיות בולטות ומכריעות בין היתר כאשר קבע כי התעלם מפניות המשיב אליו להוכחת התשלומים טרם הטלת העיקולים.

מכח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובה.

מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר דיון יעיל, קצר ופשוט בתביעות שעלותן הכספית נמוכה, ותכלית זו מנחה גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות לערער על פסק הדין (ראו גם: רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ ([פורסם בנבו], 17.3.09).

התערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות תהא מוצדקת רק במקרים חריגים, בהם נמצאה טעות גלויה על פניה בפסק, או כאשר מדובר בשאלה עקרונית שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה ורצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות (ראו: גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 826).

המקרה דנן אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים סטיה מן הכלל ובפסק הדין לא נתגלתה כל שגיאה המצדיקה תיקון בערעור. אין מחלוקת על כך שבשל עיכוב כספים בתיק ההוצל"פ לא התקבלו הכספים מתיק ההוצל"פ אצל המשיבים במועד. בנסיבות אלה - בהן עוכבו הכספים כתוצאה מהתנגדות שהגיש המבקש וכאשר המבקש נמנע על פניו מלהציג למשיב במענה לפניותיו של האחרון אישור על ביצוע התשלום במועד ולוודא אם הכספים הגיעו ליעדם - אין מקום להתערבות ערכאת הערעור במסקנתו של בית המשפט לפיה פעל המשיב כשורה. במיוחד כך הם פני הדברים כאשר לכאורה עולה שהמבקש אישר בבית משפט קמא כי כתובתו הרשומה בהסכם הפשרה וכן כתובתו במשרד הפנים - אליהן שלח המשיב מכתב דרישה לאחר שהכספים לא הועברו בזמן - לא היו כתובותיו העדכניות במועד הרלוונטי (ראו גם פרוטוקול מיום 15.4.10 עמ' 11 שורות 27 – עמ' 12 שורה 14 וכן פסה"ד עמ' 3-4).

עיקר טענות המבקש מופנות כנגד קביעותיו של בית משפט קמא הנסמכות על התרשמותו הבלתי אמצעית מהעדים שהתייצבו לפניו. בעניינים אלה אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב אלא במקרים חריגים שאינם בנמצא כאן (ראו: רע"א 3716/09 ג'אנה תעשיות ומשקאות בע"מ נ' מאזן עואד מסחר כללי בע”מ [פורסם בנבו], 21.9.09). בעניין הנדון, ישב בית המשפט על המדוכה, שמע את הצדדים והתרשם מהם באופן ישיר, הכרעתו סבירה על פניה ומנומקת ואין למצוא בה כל טעות גלויה.

בנסיבות אין מקום לצירוף רעייתו של המבקש כמשיבה לבר"ע מקום בו לא נרשמה מלכתחילה כתובעת בכתב התביעה - אף שנזקיה הנטענים כתוצאה מהטלת העיקולים פורטו בכתב התביעה - ועל פניו גם לא נתבקש צירופה לתביעה בבית משפט קמא. כל זאת ללא שניתן הסבר סביר לבקשה לצירופה רק בשלב הערעור (ראו גם סעיף 123 לבר"ע).

לאור האמור לעיל ומכח סמכותי לפי תקנה 406 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי אני דוחה את הבר"ע ללא צורך בתשובה. אין צו להוצאות.